28.6.2016

אחר הצהרים כשעמדתי בדוכן הצ'אי שבפינת השוק, ראיתי אותו מרחוק. אוחז בידו צרור בלונים צבעוניים. ולרגע היה נדמה לי כאילו כל בחירה בבלון כזה או אחר, משקפת בחירה בערוץ מסויים בחיים. והרהרתי ביני לבין עצמי איך לעיתים החלטות שאנו מחליטים בן רגע עשויות להשפיע על חיים שלמים, לעיתים ללא דרך חזרה.

רובין שארמה אמר פעם שהמציאות הנוכחית שלנו אינה אלא השתקפות שלמה של השיעורים שעלינו ללמוד. אבל אני חושבת שהמציאות שלנו היא השתקפות של שעורים שלמדנו כבר ומשתרכים אחרינו כמו שובל צבעוני של אור. ממש כמו ההשתקפות של הבלונים בשלולית.


ובמקרים מסויימים כשאנו מלאים בפחדים וחבוטים מניסיון העבר, הם הופכים לעננה שמלווה את צעדינו ומאיימת להטביע אותנו בממטרים של רגשות שהיינו רוצים להותיר מאחור, אבל מוצאים את עצמנו טובעים בהם שוב שוב או מדשדשים בתוכם כמו בביצה טובענית. ורק אחרי שים הדמעות שלנו ייבש נוכל לראות את האמת כהוויתה ולהתייחס לשלולית לא אל כמכשול או דבר שמסרבל את צעדנו, אלא כאל הזדמנות לתיקון ודרך לראות את הדברים מזוית אחרת.