רחם

בסנסקריט, לרחם ובכלל למערכת המין הנשית (חיצונית ופנימית) יש שם מופלא "יוני" (yoni). למילה הזו יש משמעויות רבות - מקור, מעבר שמימי, מקדש, בית, קן, מקום מפלט, מיכל, מעין ועוד. וחשבתי כמה זה שונה מהדימויים שמוכרים לי מהיהדות - בה היא הצטיירה לי תמיד כגן נעול.

אתמול כשישבתי עם אחת מהסטודנטיות לאיורוודה שמסייעת לי לפעמים לצלול לעומקם של הטקסטים האיורוודים. דיברנו על הטבור (מכונה nabhi בסנסקריט) שעל פי הרפואה ההודית המסורתית, ממנו מתחילים החיים במובן מסויים. כי הוא מחבר אותנו לצינור ההזנה בהיותנו ברחם, הוא מהווה צומת מרכזית של הרבה כלי דם ועצבים. לכן לא פעם כשאנו עצובים, פוחדים, חשים בודדים...כל הרגשות הללו מתנקזים לבטן. וכשאנו זקוקים לנחמה ועידוד אנחנו אוהבים להניח את הראש על אותו איזור רך וחמים ונעים. ואצל ילדים אפשר לראות את זה בצורה הכי מוחשית.

ומכאן אפשר ללמוד גם על החיבור של הרחם והטבור ללב. ולמה כשאנו אוהבים מישהו, אז גם ברמה הפיסית אנחנו רוצים להתחבר אליו למפגש של איחוד בין נשמה לנשמה בתוך גוף בתוך גוף. נדמה לי שגם שם מתחבאת במובן מסויים השאיפה "לחזור לרחם".

ובערב תקף אותי כאב בטן שהקיף אותי כמו חגורה, שגרמה לכל הצלעות שלי להתכווץ. והרגשתי כמו הילדה הזו בתמונה שרוצה לחסות בצל אמא שלה. לשמחתי אחת המטפלות כאן הבחינה במצוקה שלי והציעה לי לעסות את בטני הכאובה בשמן bala. וזה עבד כמו מטה קסמים. הרגשתי איך הכאב מתפוגג וזה היה קצת כמו להיוולד מחדש.