גהי (חמאה מזוקקת)
חמאה יכולה להיות "בריאה"? שואלים אותי לא פעם מטופלים בהרמת גבה.
למרות המוניטין הידוע לשמצה שיצא לחמאה, דווקא ל "גהי" (GHEE) החמאה המזוקקת (הכוונה לחמאה שהוסרו ממנה מוצקי החלב), שמקורה ברפואה ההודית המסורתית (בתימן ידועה בשם "סאמנה" ובאתיופיה בשם "קיויה"), ישנם שלל יתרונות בריאותיים לגוף ולנפש.
מקובל להשתמש בגהי לא רק לצרכי בישול, כי אם גם כבסיס להכנות רפואיות וטיפולים שונים ("פאנצ'ה קארמה"), כיוון שמסייע לספיגה טובה יותר של חומרים וצמחים שונים בגוף.
הגהי מכיל ויטמינים מסיסי שמן (ADEK) - החיוניים לשמירה על בריאות העצם, המוח ומערכת החיסון. וכן שתי חומצות חשובות - חומצה בוטירית ( המסייעת לשגשוג חיידקי המעי, להמרצת פעילות תאי T) וחומצה סטיארית (המסייעת בהפחתת רמות LDL). בנוסף, נחשב לבעל פעילות אנטי דלקתית ונוגדת סרטן ואף מסייע להזנה של מערכות הגוף השונות ובחיזוק מערכת העיכול.
הארומה והניחוח המשובחים שלו, משתלבים עם מגוון רחב של תבשילים ומאפים. ונקודת העישון הגבוהה שלו (250 מעלות צלזיוס ) הופכים אותו לאידיאלי אף לטיגון.
גם אנשים הרגישים ללקטוז יוכלו על פי רב לאמץ אותו ללא חשש (בשל תכולה נמוכה של קזאין ולקטוז). יתרון נוסף שלו הוא חיי המדף הארוכים (אין צורך לשמור בקירור).
ואחרי שלמדתם על כל היתרונות הבריאותיים שלו, שווה לנסות להכין לבד:
מתכון לגהי (חמאה מזוקקת)
חומרים:
2 חבילות של חמאה (100 גרם, ללא מלח) - עדיף חמאה בלגית/הולנדית/פולנית וכד'
(אפשר גם כמות כפולה).
אופן ההכנה:
(כדאי לעשות זאת באור יום או בתאורה טובה, כדי שנוכל לראות בבהירות את צבע המשקעים).
1. חותכים את החמאה לקוביות ומניחים בסיר.
2. ממיסים את החמאה על אש בינונית, עד לרתיחה (כדי שהמים יתאדו).
3. ברגע שהחמאה רותחת מנמיכים את האש למינימום (אפשר לבשל גם על כיריים חשמליות).
חשוב לא לבחוש! לאט לאט נראה כיצד המוצקים (חלבונים) של החלב מתגבשים ועולים למעלה בצורה של קצף. חלק מהמשקעים שוקע למטה וצריך להיזהר שלא יישרפו. אפשר להזיז מעט את הקצף כדי לראות מה קורה בתחתית הסיר. המשקעים צריכים להיות בצבע חום בהיר (חום כהה = שרוף)
4. מסירים את המשקעים הלבנים שצפים בעזרת כף, עד שמבחינים בנוזל צלול.
איך יודעים שהגהי מוכן?
כשרעש הרתיחה (בעבוע) הופך להיות חלש יותר.
אופציה נוספת (לבעלי התעוזה מבינינו) : לוקחים מגבת נייר, מגלגלים אותה עד שנהיית דקה, טובלים בגהי ומדליקים. אם יש פצפוצים זה סימן שיש עדיין מים. אם הלהבה נדלקת כמו נר = הגהי מוכן.ואפשר כמובן להסתפק במראה עיניים.
5. מסננים בבד עם בד בתוך מסננת ושומרים את הנוזל בכלי מזכוכית (חשוב לעקר עם מים חמים לפני). אפשר לשמור מחוץ למקרר (בקיץ יהיה נוזלי, בחורף יהיה יותר מוצק).
6. את החומרים שסיננו אפשר להוסיף לתבשיל או למרוח על הפנים.עור קורן מובטח.
בתיאבון!
חמאה יכולה להיות "בריאה"? שואלים אותי לא פעם מטופלים בהרמת גבה.
למרות המוניטין הידוע לשמצה שיצא לחמאה, דווקא ל "גהי" (GHEE) החמאה המזוקקת (הכוונה לחמאה שהוסרו ממנה מוצקי החלב), שמקורה ברפואה ההודית המסורתית (בתימן ידועה בשם "סאמנה" ובאתיופיה בשם "קיויה"), ישנם שלל יתרונות בריאותיים לגוף ולנפש.
מקובל להשתמש בגהי לא רק לצרכי בישול, כי אם גם כבסיס להכנות רפואיות וטיפולים שונים ("פאנצ'ה קארמה"), כיוון שמסייע לספיגה טובה יותר של חומרים וצמחים שונים בגוף.
הגהי מכיל ויטמינים מסיסי שמן (ADEK) - החיוניים לשמירה על בריאות העצם, המוח ומערכת החיסון. וכן שתי חומצות חשובות - חומצה בוטירית ( המסייעת לשגשוג חיידקי המעי, להמרצת פעילות תאי T) וחומצה סטיארית (המסייעת בהפחתת רמות LDL). בנוסף, נחשב לבעל פעילות אנטי דלקתית ונוגדת סרטן ואף מסייע להזנה של מערכות הגוף השונות ובחיזוק מערכת העיכול.
הארומה והניחוח המשובחים שלו, משתלבים עם מגוון רחב של תבשילים ומאפים. ונקודת העישון הגבוהה שלו (250 מעלות צלזיוס ) הופכים אותו לאידיאלי אף לטיגון.
גם אנשים הרגישים ללקטוז יוכלו על פי רב לאמץ אותו ללא חשש (בשל תכולה נמוכה של קזאין ולקטוז). יתרון נוסף שלו הוא חיי המדף הארוכים (אין צורך לשמור בקירור).
ואחרי שלמדתם על כל היתרונות הבריאותיים שלו, שווה לנסות להכין לבד:
מתכון לגהי (חמאה מזוקקת)
חומרים:
4 חבילות של חמאה (100 גרם, ללא מלח) - עדיף חמאה בלגית/הולנדית/פולנית וכד'
(אפשר גם כמות כפולה).
אופן ההכנה:
(כדאי לעשות זאת באור יום או בתאורה טובה, כדי שנוכל לראות בבהירות את צבע המשקעים).
1. חותכים את החמאה לקוביות ומניחים בסיר.
2. ממיסים את החמאה על אש בינונית, עד לרתיחה (כדי שהמים יתאדו).
3. ברגע שהחמאה רותחת מנמיכים את האש למינימום (אפשר לבשל גם על כיריים חשמליות).
חשוב לא לבחוש! לאט לאט נראה כיצד המוצקים (חלבונים) של החלב מתגבשים ועולים למעלה בצורה של קצף. חלק מהמשקעים שוקע למטה וצריך להיזהר שלא יישרפו. אפשר להזיז מעט את הקצף כדי לראות מה קורה בתחתית הסיר. המשקעים צריכים להיות בצבע חום בהיר (חום כהה = שרוף)
4. מסירים את המשקעים הלבנים שצפים בעזרת כף, עד שמבחינים בנוזל צלול.
5. איך יודעים שהגהי מוכן?
כשרעש הרתיחה (בעבוע) הופך להיות חלש יותר.
אופציה נוספת (לבעלי התעוזה מבינינו) : לוקחים מגבת נייר, מגלגלים אותה עד שנהיית דקה, טובלים בגהי ומדליקים. אם יש פצפוצים זה סימן שיש עדיין מים. אם הלהבה נדלקת כמו נר = הגהי מוכן. ואפשר כמובן להסתפק במראה עיניים.
6. מסננים את הנוזל דרך בד ומסננת ושומרים את הנוזל בכלי מזכוכית (חשוב לעקר עם מים חמים לפני). אפשר לשמור מחוץ למקרר (בקיץ יהיה נוזלי, בחורף יהיה יותר מוצק).
7. את החומרים שסיננו אפשר להוסיף לתבשיל או למרוח על הפנים. עור קורן מובטח.
בתיאבון!