מזון רוחני

לפני כמה שבועות עברתי על ספרי בישול וסימנתי לי מתכונים שארצה להכין בשובי ארצה. אחד מהם היה Bisi bele bhath. זה היה נראה משהו פשוט. תבשיל של אורז ודאל. ארוחה שלמה בסיר אחד. אולם מתברר שכדי להגיע לשלב שמערבבים את כל המרכיבים לתבשיל מהביל אחד צריך לעבור כמה תחנות בדרך. לפני כן יש לבשל את כל אחד מהמרכיבים בנפרד.

על רקע הגשם הכבד שיורד בחוץ, זה נראה לי כמו התבשיל האולטימטיבי (אחרי מרק - שמשום מה אין לו כאן ביקוש). Bisi bele bhath פירושו תבשיל אורז ועדשים חם. מבשלים אותו גם עם ירקות ואגוזי קשיו. לי זה הזכיר קצת תבשיל חמין צמחוני. יש מי שנוהג להגיש אותו בליווי רהיטה (יוגורט עם ירקות שמזכיר ציזיקי) או תפוחי אדמה צלויים. אני אכלתי אותו בליווי צ'פאטי, תבשיל שעועית ירוקה והיה טעים לי לא פחות.

לקינוח הוגש לי Sheer khurma- שפירושו המילולי הוא חלב עם תמרים שמתבשל עם אטריות מיוחדות, אגוזים, שקדים, חמאה, צימוקים, זעפרן והל. יש לו מקבילה גם במטבח הפרסי והאפגני, שם נהוג להגיש אותו לארוחת בוקר ולארועים מיוחדים. וכאן, כך סיפרה לי המורה שלי הוא פופולארי גם במטבח המוסלמי ולא רק ההינדי ומוגש בחגים, כמו למשל בעיד אל פיטר וברמדאן.

אז נראה לי שסיום התקופה שלי כאן הוא בהחלט ארוע מיוחד ותירוץ טוב להנות מהתבשילים הללו.