לאכול עם הידיים

האינסטינקט הראשוני שלי במפגש עם מנהגי האכילה בהודו היה רתיעה. לאכול עם הידיים??? זה נשמע כמו משהו שמנוגד לכל חוק של היגיינה בסיסית....אבל למה לא בעצם?!

אז גם אני כמו פעוט שלומד לחוות את העולם סביבו, באמצעות חמשת החושים, חווה את המזון שבא אל פי באופן שונה ומרתק יותר. לאט לאט לומדת לאכול ביד ימין בלבד (שמאל משמשת לצרכים אינטימיים כמו ניגוב ישבן, חליצת נעליים, שטיפת רגליים וכד') ואפילו ליהנות מזה...(נסו לחתוך צפ'אטי ביד אחת...זה כמו ריפוי בעיסוק...אפילו סוג של חוויה מדיטטיבית )

בתרבות ההודית נחשבות הידיים לאחד מהאיברים יקרי הערך. על פי האיורוודה (רפואה הודית מסורתית), כל אצבע מבטאת יסוד אחר ממנו מורכב העולם - האגודל את אלמנט האש, האצבע את אלמנט האוויר, האמה את אלמנט החלל, הקמיצה את אלמנט האדמה והזרת את אלמנט המים. וכך כל אצבע מסייעת בעצם לטרנספורמציה של המזון, עוד לפני שעובר דרך צינור העיכול שלנו. לכן אין פלא כמו שאומר פתגם הודי מפורסם ש"אכילת מזון עם הידיים מזינה לא רק את הגוף, אלא גם את המיינד והרוח".

ואיכשהו כשחשבתי על מזון, ידיים וארוטיקה, נזכרתי בטקסט חזק שקראתי פעם:

"בני אדם, כשהם שוכבים זה על זה, כמעט הכל נמצא בסימטריה נכונה. הפה שלה מול הפה שלו, הידיים שלה מול הידיים שלו, האיבר מין שלה מול האיבר מין שלו וכו'. רק הלב שלהם תמיד נמצא בצדדים הפוכים".

ואני לומדת לאכול עם הלב ולא עם העיניים.