אחד הדברים שבולטים לעין כשמטיילים בהודו (וגם במדינות עולם שלישי נוספות) הוא מדי בית הספר. או מה שנהוג לכנות אצלנו בשם "תלבושת אחידה" בקרב תלמידי בית הספר.

 לעיתים נדמה כי התלמידים יצאו מאותו פס ייצור. כיוון שההקפדה על המראה הזהה אינה מסתכמת רק בלבוש, אלא אפילו נוגעת לתסרוקת. 

לא מעט הורים ותלמידים סולדים מהרעיון של תלבושת זהה, שלדבריהם מדכא את חופש הביטוי.  טיעון נוסף הוא שהתלבושת עשויה אף להוסיף לנטל הכלכלי של רכישת מדים בנוסף לבגדים האחרים.  

עד שנות ה 70 היתה נהוגה בארץ תלבושת אחידה בבתי הספר, אבל כיום היא פחות מוקפדת ונוקשה מזו הנראית כאן. 

בתחילת שנות ה:2000 חזרו כמה בתי ספר להנהיג את חובת התלבושת האחידה. במקרים מסוימים הונהגה התלבושת מטעמים ביטחוניים לשם מניעת חדירת מחבלים או גורמים עוינים אחרים לחצר בית הספר. כך ע"פ דוח שפורסם מטעם הכנסת. 

במקרים אחרים היו הטעמים כלכליים מתוך רצון להפחית את התחרות בין התלמידים על הלבוש ולצמצם את הפער הגלוי לעין בין תלמידים אשר ידם משגת להתלבש על פי צו האופנה לבין תלמידים שידם אינה משגת. 

במשך שנים נהגתי לחשוב שלתלבושת אחידה יש בעיקר תפקיד ביצירת זהות חברתית משותפת, לצד  הקניית תחושת שיוויון וצמצום פערים כלכליים חברתיים. עד שלמדתי שיש מי שסבור שלתלבושת אחידה יכול להיות תפקיד אחר לגמרי - שיפור התנהגות התלמידים והישגיהם הלימודיים וגם חיזוק הסמכות המורית וההורית. או כפי שניסח זאת בעבר פרופ' יהודה בר שלום: ”בחברה הישראלית קיימת בעיה ברורה  של גבולות ובלבול בתפקיד ההורי. 

התלבושת האחידה עוזרת ליצור מחדש חלוקת תפקידים, ומבהירה לילדים מיהו בעל הבית". 

מה הקשר בין מדי בית ספר לאקלים הבית ספרי והישגי התלמידים? אתן ודאי שואלות. אז הנה לכן תשובה. כנראה שלמרות האמור אין קשר.

מחקר חדש** שפורסם ב 2021  בכתב העת Early Childhood Research Quarterly, ונערך ע"י קבוצת חוקרים מאוניברסיטת אוהיו סטייט, בחן את ההשפעה של תלבושת אחידה על ההתנהגות החברתית של יותר מ-6,000 תלמידים בבתי ספר יסודיים בארה"ב מגילי הגן ועד גיל 11. 

לשם כך  התבקשו המורים בכל שנת לימודים לדרג כל תלמיד בשלושה פרמטרים: בעיות התנהגות פנימיות, כמו חרדה ונסיגה חברתית, בעיות התנהגות חיצוניות כמו תוקפנות או הרס רכוש, וכן כישורים חברתיים. נוסף לכך הם התבקשו לדווח באיזו תדירות נעדר כל תלמיד. 

מתוצאות המחקר עולה כי תלמידי בתי ספר שנדרשו ללבוש תלבושת אחידה לא הפגינו כישורים חברתיים טובים יותר או נוכחות גבוהה יותר בבית הספר, בהשוואה לתלמידים בבתי ספר ללא תלבושת בית ספרית.

זאת ועוד, באופן מפתיע תלמידים שלבשו את מדי בית הספר דיווחו על רמות נמוכות יותר של שייכות לבית הספר מאשר תלמידים שלא נדרשו לתלבושת. 

אני באופן אישי לא חובבת תלבושות אחידה. לא מאז ימי כתלמידה (במיוחד כאשר תלבושת בית הספר שלי היתה בגוון צהוב ומשכה יתושים ושאר חרקים). ולא כאם לשלושה מתבגרים. 

בעיני קודי לבוש קפדניים פוגעים בביטוי העצמי של התלמידים ועשויים ליצור סביבה משעממת עם מעט יצירתיות. 

**מתוך כתבה של יוגב ישראלי שהתפרסמה במעריב ביום 2.3.22.