התכנית המקורית אמש היתה ללבוש לחתונה שמלה בצבע לבן עם נטייה לקרם.
מי לובשת שמלה לבנה לחתונה? התריסו כנגדי המתבגרים. את מתכוונת להתחרות בכלה?
יש כלל כזה. לא מגיעים לחתונה בשמלה לבנה!
שנים שלא לבשתי או קניתי בגדים לבנים. מכסימום הדפס פרחוני עם מעט נגיעות לבנות כרקע. ברגע שילדיי נולדו הפסקתי לקנות בגדים לבנים. לבן הפך להיות הצבע הכי פחות פרקטי בעולם. כשמניקים. כשהילדים פולטים את הארוחה האחרונה. כשיוצאים לגן השעשועים. והכביסות האינסופיות. למי יש זמן להתעכב על כל כתם וכתם?
אבל דווקא אתמול, לחתונה ערב שבועות רציתי ללבוש שמלה לבנה. המתבגרים התעקשו שהשמלה האדומה מתאימה יותר.
פעם קראתי שמבחינה אנרגטית הצבע הלבן (מוצרי חלב) הוא ההיפוך של הצבע האדום (בשר). הלבן מסמל פתיחות, רצון לתת, להשפיע, להעניק חסדים. הצבע האדום מצידו מסמל צמצום, הצבת גבולות, רצון לקחת לעצמנו.
מצד שני, בעמים שונים לצבעים יש פרשנות שונה. כך למשל, הצבע הלבן מהווה אמנם סמל לטוהר וניקיון, אבל בתרבויות מסויימות באסיה נחשב לצבע האבל. בעוד שדווקא הצבע האדום הוא זה שנהוג ללבוש לחתונות, ארועים משפחתיים וחגים חשובים. הוא מסמל גם את קצב פעימות הלב. את הדם שזורם לנו בעורקים. את החיות שבתוכנו. את התשוקה לחיים והאהבה.
בסוף נכנעתי לדרישת הקהל. לבשתי את השמלה האדומה. את הצבע הלבן אלבש הערב. איכשהו מרגיש לי שהם משלימים זה את זה.
חג שבועות שמח.
(בתמונה אני כלה בלבן)
