ביום שישי האחרון, נערך מצעד הגאווה בתל אביב. כבר נתקלתי ברשתות החברתיות ומחוצה להן בלא מעט אנשים ששאלו מדוע יש צורך במצעד הגאווה? ומה הקשר בין מטרת המצעד לבחירה של חלק מהצועדים להתלבש באופן פרובוקטיבי, לכן מוצאת לנכון לתת את הרקע למצעד וברוח הסטיילינג תרפי לנסות ולהסביר את הקשר ללבוש.
מצעדי הגאווה החלו לאחר מהומות סטונוול שהתרחשו במנהטן ב 1969 כלפי משטרת ניו יורק במחאה על הומופוביה ואלימות מתמשכת. בניגוד לתנועות חברתיות אחרות שזכו להתייחסות ותאוצה בארה"ב בסוף שנות ה 60, כמו התנועה לזכויות האזרח, התנועה לשחרור נשים, התנועה לזכויות הנכים וכו' אנשי הקהילה הגאה זכו לדיכוי שיטתי ואלים.
מצעדי הגאווה הראשונים נערכו בניו יורק, לוס אנג'לס ושיקגו ב 1970 במטרה להפגין בפומבי ולהגדיר את הזהות והגאווה של לסביות והומואים. מאז נדדה המסורת ברחבי העולם ומדי שנה היא מצויינת בכ 150 מדינות שונות במהלך חודש יוני.
הארועים באים לבטא תגובה קולקטיבית לדיכוי, מעודדים הגדרה מחדש של העצמי ומבטאים זהות עצמית ומגדרית. זאת כיוון שלמרבה הצער, גם בעולם המערבי יש מי שמפלה ושולל מלה"טבים זכויות בסיסיות כגון שרותי רפואה, אפשרויות תעסוקה, מגורים, הורות, אהבה (ישנן מדינות שהומוסקסואליות נמצאית בהן מחוץ לחוק) ועוד. ולא מעט אנשים 52 שנים אחרי עדיין חשופים לדעות קדומות, אפלייה ואלימות.
מה מאפיין את הלבוש במצעד הגאווה בארץ ובעולם כולו?
1. שימוש בתלבושות ראוותניות - צבעוניות, נוצצות, יצירתיות (עם הדפסים בעלי משמעות), מינימליסטיות, צמודות, שימוש באקססוריז מעניינים (משקפיים, כובעים) וכד'.
2. בגדים בגוונים הלקוחים מדגל הקהילה שעוצב לראשונה ב 1978 על ידי האמן והאקטביסט גילברט בייקר והפך סמל בינ"ל של אהבה, תמיכה, סולידריות ותקווה.
3. איפור כבד.
כל אלו הופכים את המצעד לחגיגה צבעונית ומשמחת ולבמה לביטוי עצמי ולכל מי שמעוניין להתבלט. אם כי חשוב לציין כי לא כולם מתלבשים באופן הזה, אלא מביעים תמיכה בדרכים אחרות.
מה מטרת הבחירה בלבוש הנתפס כמוחצן?
1. במציאות היומיומית, קיימת חלוקה מובהקת בין לבוש נשי ללבוש גברי. במצעד הגאווה יש הזדמנות.להחליף תפקידים ולהגמיש את הגבולות.
2. כל אחד יכול להתלבש איך שהוא רוצה, לאור היום במרכז העיר ובשונה מהציפיות החברתיות, מבלי לחשוש שילעגו לו או יתקפו אותו. יש בזה משהו מאד משחרר.
3. הבגדים מאפשרים לכל אדם להתריס באופן גלוי נגד נורמות חברתיות והלבוש מהווה דרך מעניינת ומרעננת להביע מחאה פוליטית וחברתית.
ומלבד זאת, בואו לא נשכח שהמצעד נערך ביוני בלחות והחום התל אביביים. יש גבול לכמות הבד שהגוף והדעת מסוגלים לסבול בטמפרטורה הזו...
(צילום: ורד קנטור).